שני בתי מקדש היו לנו העם היהודי. וכמו שאי אפשר לקחת מאיתנו את החוש העיסקי, הסטארטאפים, ההמצאות והגאונות, אי אפשר להוציא מאיתנו את הצורך להפוך קירות מסויימים בבית למקודשים.
הטלויזיה היא המקדש כמעט בכל בית ממוצע בחיים המודרניים, וכיאה לשכזו אנו מקצים לה קיר של כבוד בחלל המרכזי של הסלון ומנסים בדרכים שונות ליפות אותו ולמצוא פתרונות אחסון הולמים לכל מה שנלווה למכשיר האהוב.
קירות גבס נבנו, עמודי שלמה מוקמו, בריקים מסוגים וממינים שונים ייושמו, ונשמנו לרווחה.
עיצוב טוב הוא בעיני המתבונן ונתון לאינטרפרטציה. מה שבעיני אחד יהיה יפיפה ובטוב טעם, בעיני האחר יהיה חסר טעם עד כדי מכוער. (על רעיונות לעיצוב קיר הטלויזיה תוכלו לקרוא בפוסט מיוחד שהקדשתי לכך "לצפות בסטייל- קיר הטלויזיה מתלבש".)
ולא, אני לא באה לטעון שעיצוב בגבס ובריקים הם חסרי טעם. המטרה בפוסט הזה היא לפרוט בפניכם את האני מאמין העיצובי שלי בכל הנוגע לשני החומרים הללו, הנמצאים בדיון מתמיד בשיח סביב עיצוב הבית.
עד לפני כמה שנים כל קיר טלויזיה בסלון הישראלי התהדר בגבס עם נישות, כאשר תאורה ומדפי זכוכית היו השדרוג למדפי הגבס הפשוטים.
אם אתם חובבי גבס, המלצתי לכם לשלב בהם צבע, עץ, ליצור נישות מעניינות והכי חשוב- מינונים.
אין ספק שעולם החומרים והחיפויים התפתח עד לבלי הכר, ובהחלט ניתן להעניק לקירות הבית מראה מיוחד עם קצת מעוף ותעוזה.
הגבס אינו לבדו בכל הקשור לבית המקדש הפרטי שלנו. הבריקים מככבים לצידו בגאון. יש הטוענים שהם טרנד מאוס ובר חלוף, ואני טוענת שהם כאן להישאר ובעיקר אותם בריקים נפלאים מפירוק, אלה המגיעים אלינו מארצות אירופה מבתים ישנים מהמאה ה-18, בעלי המראה האירופאי הקלאסי. הם אלו שישארו איתנו לעוד שנים רבות וטובות ואני שמחה על כך. נכון שמבחינת עלות הם יקרים יותר, אך כמעט כמו בכל תחום המקור עולה על החיקוי. הצבעוניות המתחלפת, העובדה שכל אבן שונה מחברתה בצבע, בגודל ובצורה, הם אלה שהופכים את הבריקים מפירוק למוצר על זמני שהיישום שלו מוסיף נופך קלאסי ומתאים מאוד לבתים בסגנון כפרי ואירופאי.
ולגבי לבני הסיליקט, גם באמצעותם ניתן להגיע למראה מיושן ופחות מסודר ומהודק. קיימים לבני סילקט לבנים הדומים בצורתם ללבנים מפירוק, וכאשר צובעים אותם כשהם מיושמים על הקיר, התוצאה מרהיבה.
ולאלה מבינכם האוהבים את הקו המינימליסטי, מבלי לקדש יתר על המידה את קיר הטלויזיה, או כל קיר אחר, אני ממליצה על חיפוי הקירות בטיח או במראה דמוי בטון שתופס תאוצה בעולם העיצוב.
ביהדות יש המון רגעים יפים. לפני ימים ספורים ברכנו על השנה החדשה, ובעוד מספר ימים נלבש לבן וננסה לכפר על עוונותינו. כל אחד בביתו, במקדשו הפרטי.
מאחלת לכם שנה נפלאה ונהדרת בה יתגשמו כל משאלות לבכם.
ועד הפוסט הבא,
שלכם באהבה
רוית
3 מחשבות על “על בריקים, גבס ובית המקדש”
אוהבת את נקודת המבט שלך. בהחלט גבס נמאס, אבל הבאת פה רעיונות יפים.
ובריקים הם כבר עניין של טעם. רואים אותם בל בית, אבל את צודקת שהבריקים המקוריים לעולם יהיו יפים.
פוסט מעניין ומעורר חומר למחשבה. אהבתי את החיבור לבית המקדש. מקורי(:
החיבור בין החינוך מהעבר השכלתך וכשרונותיך בהווה מרשימים במיוחד. שלא לדבר על כשרון הכתיבה וכשרון העיצוב. שתהיה לך שנה מלאת יצירה, הנאה וסיפק.